חיפוש פטנטים חינם;

מאמר חיפוש פטנט
“טווח צר” ו”טווח רחב” – שלבים ומועדים

(עוזי עזרא חבושה, עו”ד – מאמרים)

חיפוש פטנטים – סריקת פטנטים, הנו כלי שימושי והכרחי. מבין הראשונים הנדרשים ממתחם נקיטת הפעולות אל-עבר מטרות קידום המצאה.

הוגה רעיון ויזמים פרטיים, שאך עלה רעיון בדעתם, פונים לסריקת דוח חיפוש פטנטים. בדרך כלל, כדי לבחון שאלה אחת בלבד: האם כבר קיימת הגנת פטנט המוקדם לרעיון שהגו. או רעיון קרוב ודומה לו.

היינו: האם מאן-דהו הקדים לתפוס את הגנת הקניין הרוחני לפני? האם מאן-דהו תפס כבר את תאריך הבכורה בעניין רעיון זה? לחלופין, האם היה פרסום מוקדם לרעיון ללא רישום פטנט. (לעניין זה,דרך- אגב, שונה הדין הנוהג בארה”ב ממרב ארצות הלאום).

משמע, האם קיים פרסום קודם לרעיון (PRIOR ART). משמע, מה שאנו יודעים לכנות בשפת היום יום “האם

פטנטים – חיפוש רישום ועריכת פטנט

מישהו חשב על זה לפני?…”.

ביצוע כנ”ל נופל במתחם הגדרתנו – חיפוש פטנטים – “הטווח הצר”.

כאשר יזם פונה בשלבים מתקדמים יותר, אל עבר חלופות מסחור ההמצאה, מתעורר פאן נוסף הקשור לערכו של חיפוש הפטנטים שביצע. פאן זה, הינו החשש פן מפר הוא פטנט רשום שריר וקיים של אחר. פטנט שהקדים אותו במירוץ הזמן של תפיסת תאריך הבכורה.

חלופות הביצוע במתחם חיפוש פטנטים, סריקת פטנטים, נחלקות ברגיל לשתי דרכים ושיטות חיפוש, או לשילוב מסוים בין שניים אילו. חיפוש פטנטים דרך המדיה הממוחשבת, או חיפוש פטנטים פיזי בארכיוני רשמי הפטנטים ומרכזי המידע.

מאמר חיפוש פטנט באמצעות המדיה הממוחשבת: יש והנו מתבצע באופן מקצועי, מעין מקצועי, או חובבני/עצמאי.

המחפש העצמאי, יכול בחיפוש עצמאי, לבחון את קרקע המצאתו, כשלב ראשוני לפני פניה לחלופות חיפוש מקצועיות יותר. ברמות החיפוש העצמי – ימצא המחפש מספר מאגרים ממוחשבים שיוכלו לתת לו את המענה הראשוני הנ”ל. בין אילו ניתן למצוא מאגרי נתונים של משרד הפטנטים האמריקאי פטנטים אמריקאים. אתר (USPTO).

האתר של משרד הפטנטים האירופי (EP). ניתן למצוא בחיפוש באתר זה גם פטנטים מארצות לאום מעבר לארצות אירופאיות, כדוגמת פטנטים אמריקאים, סינים, יפנים, קנדיים, ועוד פטנטים מארצות לאום נוספות.

WIPO – אתר הארגון הבינלאומי לקניין רוחני נגיש לפרסומי מכלול הבקשות הבינלאומיות. משרד הפטנטים הבריטי באתר זה מתאפשר חיפוש על פי title, abstract, שם הממציא, ועוד. וכן, ניתן למצוא חלופות נוספות לחיפוש במאגרים ממוחשבים באתר הבית של המכון לפטנטים -בנושא “אתרי חיפוש פטנטים” או תחת הסיווג “אתרי מידע”.

חיפוש במאגרי מדיה זו, מראש, לוקה בחוסר ופגם. חיסרון זה נביעתו מכוח המציאות הקיימת, ומחוסר מושלמות המערכת והשיטה על חלקיה.

עיקר חסרונותיה של השיטה, סדקיה, והפגמים שבה, מושתתים על העובדה כי לא כול מאגרי הפטנטים של  למעלה מ- 160 ארצות הלאום החתומות על אמנת פריז. כדוגמה, ממוחשבים.

כך כדוגמה הוא המצב הנהוג בישראל, במשרדי רשם הפטנטים בישראל. אך ישראל הינה אחת מיני מספר לא מבוטל של ארצות לאום כאמור, בהם מאגרי פטנטים הקיימים הינם בשלבי מחשוב. ויש אחרים בהם מאגרי הפטנטים אינם ממוחשבים. אלא, מצויים בגנזך שבסיס ארגונו ואכסונו מבוסס על ניירת. בין אילו ניתן למצוא אף ארצות לאום בהן אף בשיטה עתיקה זו, הסדר והארגון אינם ברמת הראוי. בחינה ובדיקה אינם מתאפשרים באילו באמצעים או בזמן סבירים מבחינת מבצע החיפוש.

יוצא, כי עובדתית, זה אשר ישתית את חיפוש הפטנטים על בסיס זה בלבד, חייב לקחת בהנחות היסוד שלו ואף במסקנותיו, כי יש סבירות מסוימת שלמרות שביצע חיפוש פטנטים ממוחשב כדבעי, ולכאורה לא נמצאה מקבילה להמצאתו מושא החיפוש, קיים אף קיים פטנט רשום המקדים את רעיון ההוגה בזמן, אלא, שהוא במוגבלות אמצעיו לא הגיע לגילויו.

זאת ועוד, שאף חיפוש פטנטים במדיה הממוחשבת, יכול ויכשל למצוא את הרעיון הנסרק. אף אם הנו קיים ובנמצא. אם עקב המסה הכמותית הרבה הנסרקת, אל-מול הקצאת המשאבים המוגבלת המנותבת למטרת החיפוש. ו/או לבעל המקצוע המבצע אותה. ואם עקב בעיות של הגדרה כללית או מטעה של הפטנט על ידי עורכיו ואישורה על-ידי רשם הפטנטים של אותה ארץ לאום. ואם עקב טעות אנוש וכדומה.

מאמר חיפוש פטנט במדיות הממוחשבות נחלק כשלעצמו לשני רכיבים מרכזיים שיש בכוחם להשפיע על תוצאותיו. האחד, השאלה מיהו הגורם שמבצע את החיפוש? האם בעל מקצוע שהינו בעל ניסיון? או הדיוט? ושני, כמה “אנרגיה” החליט המחפש להקצות לרכיב זה של יישום המצאה?

המענה לשאלה זו, מרכיב בחובו תוצאה ישירה על טיבו של החיפוש. חיפוש כוללני ומקיף אם לאו.

כאשר, נפוץ הוא, כי אף אם החיפוש מתבצע על ידי בעלי מקצוע מעולים, השאלה מה מידת “היד החופשית” (שמידתה נבחנת בעלויות השקעה כספית בד”כ) שנתנה להם להגיע לחקר השאלה הנבחנת של “יש או אין” רעיון מקביל שהינו קודם בזמן לרעיון ההוגה.

אין תמיהה כי כך הוא. שהרי, המנדט לחיפוש והיקפו, תלוי בדרך-כלל, בעלויות תשלום שונות שמקבל בעל המקצוע העורך אותו. חיפוש של שעת עבודה, לעתים לא ייתן תוצאה. בעוד שחיפוש של מספר שעות כן יעלה בחכה תוצאה כלשהי, אף אם לעתים מאכזבת. ברור, כי גם תוצאות החיפוש על ידי בעל המקצוע תלויות בכלים בהם הנו משתמש. כדוגמה, קיימים מספר מאגרי מידע ממוחשבים הנחשבים מקצועיים, ביניהם:
מנוע חיפוש פטנטים Delphion או Derwent.

חיפוש וסריקת פטנטים, פיזית, במאגרי הגנזכים של רשמי הפטנטים השונים בארצות לאום שונות, הינו חלופה לא מעשית מבחינת “הממציא הפרטי”.

בהיבט של ביצועה “בגופו” ולאו באמצעות חברות בודדות המקיימות אותה. אלא, שיש מקרים ספציפיים, שהופכים קביעה זו על פניה, כדוגמת רעיונות להמצאה שעניינה המסחרי הנו בעל הגיון טריטוריאלי. מגזרי, מוגבל טריטוריאלי. כדוגמת המצאה שעניינה בתחום המזוזות. המצאה זו סביר להניח, שיתאים לה, מענה דו כיווני. האחד, חיפוש אצל רשם הפטנטים בירושלים, והאחר, חיפוש ממוקד בארצות בהן קיימת נוכחות של אוכלוסיה יהודית מוגברת, כדוגמת ארה”ב.

בהיבט של חיפוש פטנטים לקוי, שסופו שמתגלה אף לאחר קיבול בקשת הפטנט. ראוי לזכור כי, החלטות של רשמי הפטנטים, לדוגמה רשם הפטנטים בישראל, אינן בבחינת קביעה של ערכאה עליונה. החלטות אלו, ניתנות לערעור בסדרי דין שונים לערכאה של בית המשפט המחוזי . מכאן, אף במצב של אישור וקיבול בקשת פטנט על ידי רשם הפטנטים, ניתן לכאורה להפוך את ההחלטה על פיה.

לסיכומו של דבר, כיוון שהרכיב החשוב של חיפוש פטנטים, אינו מתאפשר לביצוע באופן מושלם, או ברמת וודאות גבוהה לנכונות תוצאותיו בהשקעה/הוצאה כספית מינורית. וכיוון שנדרשת השקעה כספית ניכרת כדי לבצעו כדבעי. כאשר, הרכיב והאלמנט הכלכלי של העלויות הגבוהות הנדרשות לביצוע חיפוש ממצא, אף הם מרכיב בשיקולי חלופות הפעולה העומדות לממציא. כן, משך הזמן עד מתן תגובה ותוצאה לחיפוש ממצא, משמש אף הוא כפרמטר בעל משקל בהחלטת חלוקת המשאבים המצומצמים. יוצא – שהממציא לעתים קרובות מעדיף לחלק את הקצאת משאביו המוגבלים, טיפין לחיפוש פטנט, ועדיין להשאיר בידו די כדי שיוכל לרשום את בקשת הפטנט לפחות בארץ לאום אחת, ולנסות במהלך השנה למסחרה.

ברמת המידע, ניתן לקבוע שניים: לממציא הישראלי חשוב לדעת, כי מחוץ למתחם ישראל מצויים חלופות חיפוש מקצועיות יותר מאילו המוצעות על ידי בעלי המקצוע המקומיים. (כשהכוונה, לחיפוש שמתבצע על ידם, לאו להעברת החיפוש לגורמים חיצוניים). החיפוש במסגרת בקשת ה- P.C.T. מקיף ומקצועי ביותר, אלא, שדוח על תוצאותיו ניתן בטווח ה- 18 חודשים ממועד הגשת הבקשה.

כ”כ, קיימים מספר מצומצם של גופים וחברות המתמחים בחיפוש בינ”ל של פטנטים. אין ספק, כי בבחינת השאלה הצרה של מטרת החיפוש בלבד, עדיפים הם ועדיפה בחירה של שירותיהם. אלא, שעלויותיהם נעים בין 900-1,100 דולר של ארה”ב, ויותר. לכן, ברור, כי ממציא ישראלי, עושה בחינה של הדברים בראיה כוללת, ובבחינה זו, לא אחת הוא מעדיף לשלם אגרה של פחות מאלפיים ש”ח על הבקשה בישראל, ואף לערוך את הבקשה אצל בעל-מקצוע בתחום. ולקוות, לקוות ולקוות לטוב. בבחינת להכניס אלמנטים של מזל, הימור ותפיסות של “אחרי המבול” לתוך שיקוליו.

דיון במספר שאלות העולות בעניין חיפוש וסריקת פטנטים: מה עיקר הממצאים הנצפים מחיפוש הפטנטים?

תוצאות החיפוש, יש בהם בכדי לתת מענה לשאלות, שיש להם השלכות על המצאת הממציא מזמין החיפוש, כדלקמן:
האם קיימת הגנת פטנט על הרעיון שהגו?
או על רעיון קרוב ודומה לו ושהינו מוגן כבר בהגנת פטנט?
או בהגנה אחרת מהגנות הקניין הרוחני?
או שפג תוקפו של משך זמן ההגנה על רעיון כדוגמת הרעיון הנסרק בחיפוש?
או שקיים מוצר או תהליך מעין זה בחיי המעשה וזה אינו מוגן בהגנות פטנט?

בדרך-כלל, יזמים לא מנוסים שמנהלים את סריקת הפטנטים כמוגדר במתחם “הטווח הצר”, יעצרו כול התקדמות, ואף יזנחו את הרעיון וקידומו, רק בגלל שנמצא רעיון מוגן המקביל או דומה לרעיון שלהם שהקדים אותם במירוץ הזמן של תפיסת תאריך הבכורה.

לדעתנו, ואך ורק לדעתנו פעולה מעין זו בטעות יסודה!!!

ראייה מקצועית של מטרות החיפוש, צריך שתחזה בתוצאות החיפוש, כלי שימושי רב ערך לקיום מטרות הממציא והמצאתו. היינו, “הטווח רחב”. צא ולמד מה עושים “הגדולים”? חברות מקצועיות המתמקצעות בתחום ספציפי, ואשר קיימת להם תחרות עסקית במידת מה לכל הפחות. אלו תמיד ינסו לשפר ולהתקדם במוצריהם, בטכנולוגיה, במענה לצרכים, בעלויות, בפשטות שימוש, או יישום ועוד. בבחינת ניסיונות יום יומיים של תחרות חופשית שמטרותיה, יצירת יתרונות יחסיים או מוחלטים אל מול מתחרים עסקיים. או ניסיון הדבקת פערים אל עבר חברות מתחרות שמוצריהם עדיפים על שלהם.

במצב זה לעתים מדובר בלהיות או לחדול – שכן, ברור כי חברות שטכנולוגיית המחשוב שלהם כדוגמה, עדיין מצויה עשר שנים לאחור, ברמת מחשבי 486, לא יוכלו כלל לעמוד בשווקים אל מול הטכנולוגיה הקיימת. עובדות אילו,של תחרות בשיפור והתקדמות בתחומי ההתמחות, ניתן לראות ברמת שקיפות גבוהה, בתחום הפטנטים.

חיפוש פשוט במאגרי הפטנטים, יעלה כמעט בכול תחום בעל שווקים מסחריים ראויים, תוצאות של רישומי פטנטים, שסמוך למועד אישורם, ואף בהסתמך על השכלול וההתקדמות שבהם, נערך פיתוח מתקדם שלכאורה קרוב לקווים מרכזיים ממרכיביהם.

“אליה וקוץ בה”. הגנת הפטנט אכן נותנת לכאורה הגנות בעלות משמעות וערך רב למשך שנים רבות (בד”כ 20 שנים). ואולם, אין היא נותנת את אפשרות שמירת הפטנט ומרכיביו בסודיות. משכך, יכול כול מאן-דהו, לנסות על בסיס “חכמת הממציאים” לפתח פטנט מתקדם אף יותר, בעל שינוי או תוספת מהותיים, או הכוונה לעבר יישומים אחרים ושונים שאינם מובנים מאליהם.

מכאן, שממציא שהינו “ממציא בכול רמח אבריו”, לא ירים ידיים מיד ברגע שבסיס ההמצאה שהגה נמצא. לא אומר כי גם בכול מקרה יאחז “בקרנות המזבח” וימשיך ללכת בקו המצאתו זה. אלא, יבחן וישקול את הדברים; ילמד “מהרבה חכמות” של אנשי מקצוע וממציאים רבים שהגו ורשמו פטנטים בתחום המצאתו ואף בתחומים המשיקים לה. ואף מאילו שלא נרשמו אלא בוצעו, ילמד את התחום על בוריו.

ואז יראה:

האם קיים צורך שניזנח ולא קיבל מענה בפטנטים הרשומים?

האם שילובים של אלמנטים שונים מפטנטים שונים נותנים לו “חיה חדשה” שעליה הוא יכול אף להרחיב משלו? ועוד ועוד חלופות מחלופות שונות, שעולות רק אם ממציא באמת ובתמים לומד את תחום המצאתו, עוד לפני ולפנים לשלב רישום ועריכת פטנט.

מכאן, צא ולמד, כי שלב חיפוש הפטנטים “בטווח הרחב”, משליך כאחת, הן על “גודלה” של ההמצאה, הן על “חוזק” הגנתה ברמת עריכת פטנטים, וסבירות קיבולה ברמות רישום פטנטים, והן על ערכה המסחרי – ופרק הזמנים של השקעות או משקיעים יתקצר, כשמספרם של אילו שיגלו עניין בהמצאה סביר שיגדל.