תחילתו של תהליך: שיטת העבודה במכון מתבססת, בשלב הראשון של פריסת הרעיון, פטנטים, או המיזם העסקי, על ידי ההוגה או היזם, על “חשיבה” ועל מידה של “סבלנות” נדרשים.
ברמה ראשונית זו של הצגת הדברים, בד”כ הממציא שואף אל עבר רישום בקשת פטנט פרוביזורית מיידית, כדוגמה. לדעתנו, כמעט תמיד, יש בכך מידה של “סיכון להצלחה”!!! יפה לה כאן האמרה המצדדת ב”תחילת מעשה במחשבה תחילה”!
Patents-USPTO
תחילתו של תהליך: שיטת העבודה ב- מכון פטנטים מיושמת, כבר בשלב הראשון של פריסת הרעיון, הפטנט, או המיזם העסקי, על ידי ההוגה או היזם, על בסיס עקרונות הפעולה המכוונים והסדורים של המכון, תוך קביעת רף מקצועי עצמי גבוה.
ברמה ראשונית זו, שלב “האינקובאטור הראשוני”, שהינו שלב הבחינה והבנייה האסטרטגית של המיזם, נבחנים הדברים מרמת המקרו כלפי פנים אל עבר המיקרו, סקירת תחום המיזם והמצוי בו והשלכות הדברים אל עבר הרעיון והמיזם גופו, בבחינה פרטנית ולגופו של המיזם.
בניית אסטרטגיות פעולה מותאמות למיזם/יזם: המכון בוחן, לפני תחילת פעולה את המכלול… בחינת כר הפעולה, תחום המיזם, בחינת מרכיבי יתרון יחסי ו/או מוחלט, בחינת גורמי קושי פוטנציאליים קיימים או עתידיים למיזם הספציפי ולתחום בו הינו מצוי ועוד…והכול בבחינה מקצועית משלבת תחומים, ראייה עסקית וכלכלית, בחינת הסתברויות ועדיפויות דרכי פעולה, הסתברויות אישור פטנט בשיטות ודרכי הגשה שונות, או בצורות עריכה אלטרנטיביות ואופן הצגת הדברים וחדשנותם, חלופות עסקיות ויתרונותיהן או חסרונותיהן האחת אל מול האחרת, אפשרויות מימון חלופיות, מענקים, השקעות, במידת הנדרש, מגורמים פרטיים או מוסדיים ועוד .
רק, ואך ורק, לאחר בחינה מקיפה, וכיסוי מלא ומקיף של דרכי הפעולה המתאפשרות, מוצגות אילו אחת לאחת בפני הממציא או היזם ברמה של “תכנית עסקית מקדמית”. בכלי זה משתמש היזם, ומחליט על פי שיקול דעתו, מה יהיו דרכי הפעולה הנבחרות ליישום והוצאה של המיזם אל הפועל.
ייחודיות: כבר בשלב פעולה ראשוני זה מראה המכון יתרון לממציא, היזם, מעצם “הרחבת דעתו” של היזם, עוד בשלב זה, לנתונים רלוונטיים שונים המוצגים לפניו, ומאפשרים לו לבחור מראש את הדרך העדיפה לו על פי שיקוליו הוא. בכך, לא מצוי היזם במצב של סומא שאינו יודע את שלפניו.
ובמה דברים אמורים?! יש והגיעו למכון יזמים אשר “בהתלהבותם כי רבה” הקדימו פעולה לחשיבה. יש כאילו שפנו והוציאו כספים למטרות יצירת שרטוטים מקצועיים; יש שפנו מיד לעריכת פטנט; יש שהחלו בפעילות ליישום רעיון עסקי שאינו בר רישום פטנט. במקרים לא מעטים, העשייה והחשיבה המקצועית המקדמית, פעלה בסופה להגדלת סבירות הצלחת הפטנט ומקסום אפשרויות המסחור וההכנסה הגלומות בו, כפי שלעתים הייתה ההבדל בין הצלחת מיזם לבין כישלונו.
מבחינתנו, יישום ובנייה של “תכנית שלבי הפעולה”, לפי סדרם, ההצלחה בחיי המעשה היא המטרה.
