פטנטים – מאמרים – פטנטים פסקי-דין

[נוסח חדש], תשל”ב – 1972, קובע:

 

“הפרה” – שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך –

 

(1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לעניין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר;

… ”   

 

לטענת מולטילוק בית ההגנה למנעול תליה המשווק על ידי הנתבעים דומה לסימן המסחר הרשום.

 

ברע”א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע”מ נ’ אמברוזיה סופהרב בע”מ ואח‘, פ”ד נז   (2) 438, בע’ 450, נקבע:

 

” לעומת כל אלה, הגדרת המונח ‘הפרה’ בפקודה איננה מתייחסת כלל למהות הדמיון אשר ייחשב להפרת סימן מסחר. בניגוד לסעיפים שהוזכרו לעיל, אין ההגדרה כוללת דרישה כי הדמיון בין הסימנים יהיה בעל אופי מטעה. למרות האמור, אין טעם לאבחנה בין אופן בחינת הדמיון בתביעות של הפרת סימן מסחר לבין דרך הבחינה ביחס למקרים האחרים. בדומה לתכליתן של הוראות אחרות המונעות שימוש בשמות בעלי דמיון לשמות קיימים, אף תכליתו של ההסדר בעניין הפרת סימני מסחר הינה כפולה: הגנה על הציבור מפני הטעיה, מחד, והגנה על היחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש, מאידך… לפיכך, אף בתביעות הפרה נדרש התובע להוכיח כי הסימן האחד דומה לשני עד כדי הטעיית הציבור. הבחינה תיעשה ביחס לאנשים בעלי היגיון רגיל, הנוהגים בשקידה סבירה…

 

המבחנים המשמשים לבחינת דמיון במקרים של הפרת סימן מסחר זהים לאלה המקובלים במקרים של גניבת עין…”

 

בענייננו, נסח סימן המסחר שמספרו 58646 כולל תמונה של ריבוע הכולל קו שיניים ומלבן בתוכו מעין שתי בליטות דמויות עמודים (נספח  ה).

 

בית ההגנה של מנעול התליה אותו משווקים הנתבעים הוא מוצר תלת מימדי המורכב משני חלקים המשתלבים במעין בליטות ומגרעות שבמרכזו. על כל אחד מהחלקים מוטבע מעין ציור של מנעול שבמרכזו בולטת האות M.

 

נראה שהבדלים מהותיים אלו שוללים חשש לטעות מצד הציבור לחשוב שהמוצר של הנתבעים הוא סימן המסחר הרשום.

 

אני סבור כי מולטילוק החטיאה את אופן בחינת הדמיון שבין סימן המסחר למוצר הנטען להיות מפר כאשר צירפה תמונה הכוללת את בית ההגנה למנעול תליה שמתוצרתה ליד בית ההגנה למנעול תליה שמתוצרת הנתבעים (נספח ז). סימן המסחר הרשום העומד לבחינה הוא סימן המסחר המופיע בנסח שבפנקס סימני המסחר כמפורט לעיל ולא המוצר של מולטילוק, שלא נרשם כסימן מסחר, אף לא כמדגם.

 

אוסיף, כי מנספח ד’ עולה שמולטילוק עצמה מטביעה על בתי ההגנה של מנעולי תליה המשווקים על ידה תמונת איש שרירי שככל הנראה נועד לזהות את המוצר עם מולטילוק. קרי, גם מולטילוק עצמה אינה רואה בסימן המסחר הרשום סימן מספיק לזיהוי מוצריה ואפילו לא סימן המשמש לזיהוי בית ההגנה על מנעול התליה שמתוצרתה.

 

כאמור, הדמיון בין מוצר הנתבעים לסימן המסחר הרשום אינו כזה המפר את סימן המסחר הרשום של מולטילוק.

 

גניבת עין

 

ד.         כדי לזכות בתביעתה על פי עוולת גניבת עין על מולטילוק להוכיח את המוניטין שרכשו בתי ההגנה על מנעול תליה המשווקים על ידה, ולהראות שבית ההגנה על מנעול תליה אותו משווקים הנתבעים דומה עד כדי חשש שהציבור יטעה לחשוב שמדובר בבית הגנה על מנעול תליה מתוצרת מולטילוק  או קשור למולטילוק.

 

ה.         מולטילוק נהנתה במשך שנים רבות מבלעדיות בשיווק בתי הגנה למנעולי תליה מכוח הפטנט שנרשם בבעלותה ויש להניח שבתקופה זו צבר בית ההגנה למנעול תליה המשווק על ידה מוניטין. לכך יש להוסיף שגם הנתבעים מודים שמולטילוק שולטת בשוק בתי ההגנה למנעולי תליה.

 

לפיכך, אני קובע כי בית ההגנה למנעול תליה המשווק על ידי מולטילוק (נספח  ד’) צבר את המוניטין הדרוש לצורך גניבת עין.

 

ו.          בבחינת החשש שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שמוצר הנתבעים הוא של מולטילוק או קשור אליו, יש להשוות בין המוצרים על פי המראה, סוג המוצרים חוג הלקוחות הפוטנציאלי ונסיבות העניין, ראה ע”א 5792/99  תקשורת וחינוך דתי יהודי משפחה

(1997) בע”מ – עיתון “משפחה” ואח’ נ’ אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע”מ – עיתון “משפחה טובה ” ואח‘ פ”ד נה (3) 933, בע’ 949.

 

ז.           מהשוואת חוזי המוצרים עולה שבשני המוצרים מדובר במעין בלוק מלבני חלול המורכב משני חלקים שלתוכו ניתן להכניס מנעול תליה. מבנה המוצרים תואם את מבנה מנעול התליה הכולל בית מנעול ואוזן נעילה. בשני המוצרים מגרעת בחלק העליון שככל הנראה נועדה לצמצם את המרווח שלתוכו ניתן להכניס את אוזן המנעול. בשני המוצרים “תפר” החיבור בין שני החלקים כולל מגרעות ובליטות המשתלבות זו בזו בעת חיבור החלקים.

כל הרכיבים שתוארו לעיל דומים, אולם נראה שרכיבים אלה משמשים לצרכים פונקציונאלים הנובעים מתכלית בית ההגנה ו/או מצורתו של מנעול התליה שעליו בא להגן בית ההגנה הספציפי שעבורו יועדו בתי ההגנה המשווקים על ידי מולטילוק והנתבעים.

 

לטענת מולטילוק, ניתן לייצר בתי הגנה למנעול תליה בצורות ובמבנה שונה מבית ההגנה על מנעול תליה שהיא משווקת. מולטילוק אף צירפה תמונות של בתי הגנה בעלי מבנה וצורה אחרת (נספח  ט).

איני סבור שיש בעובדה שניתן לייצר בתי הגנה בעלי צורה ו/או במבנה אחר כדי להקים למולטילוק זכות למנוע מאחרים לעשות שימוש בבית הגנה בעל מבנה וצורה הדומים לבית ההגנה אותו היא משווקת כל עוד לא קיים חשש שציבור הצרכנים יטעה לחשוב בטעות שמדובר בבית הגנה מתוצרת מולטילוק. מהדוגמא שצירפה מולטילוק (נספח ט) עולה שמדובר בבבתי הגנה שהותאמו בצורתם ובמבנם למנעולים שונים בצורתם מהמנעול שעליו אמורים להגן בתי ההגנה נושא תביעה זו. קרי, שלילת האפשרות לייצר ו/או לשווק בתי הגנה בעלי מבנה כשל זה של מולטילוק ישלול ממתחרים פוטנציאלים את האפשרות להתחרות במולטילוק בתחום בתי ההגנה המיועדים למנעולי תליה בעלי מבנה תואם  ואשר לגביו פקע הפטנט שהקנה למולטילוק בלעדיות.

 

ח.         בהשוואה בין שני המוצרים תוך התעלמות מהרכיבים המבניים שלעיל נראה כי קיימים הבדלים המבחינים בין המוצרים. ראשית, על המוצר המשווק על ידי מולטילוק מוטבע באופן בולט ציור של איש שרירי לעומת המוצר המשווק על ידי הנתבעים עליו מוטבע ציור מנעול שבמרכזו האות האנגלית M. שנית, המגרעת המלבנית המצויה בחלק העליון במוצר של הנתבעים חלקה בעוד המגרעת המלבנית המצויה במוצר של מולטילוק בעלת תבליטים. שלישית צבעו של בית ההגנה המשווק על ידי הנתבעים הוא אפור כסוף לעומת צבעו השחור של בית ההגנה של מולטילוק. רביעית, המוצר המשווק על ידי הנתבעים ארוז באריזת קרטון הנושאת את הסימן MAGNUM בהבלטה בעוד המוצר המשווק על ידי מולטילוק ארוז באריזת פלסטיק שקופה בחזיתה ונושאת את הסימן מולטילוק וציור האיש השרירי.

 

ט.         לאור מכלול הנסיבות המתוארות לעיל שוכנעתי כי אין חשש שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שבית ההגנה למנעול תליה שמשווק על ידי הנתבעים הוא של מולטילוק או קשור אליה.

 

י.          מולטילוק לא פירטה כראוי את טענותיה בקשר עם העילות האחרות עליהן ביססה את תביעתה וככל הנראה נסמכה בהוכחת עילות אלה על טענותיה בעניין סימן המסחר הרשום וגניבת עין. לפיכך ולאור מסקנותיי עד כאן אני סבור שמולטילוק לא עמדה בנטל להוכיח את טענותיה בקשר עם העילות האחרות עליהן ביססה את תביעתה.

 

יא.        אוסיף, כי ככל שהנתבעים ו/או עוסקים אחרים התעשרו מעצם יצירת שוק לבתי הגנה למנעול תליה שנוצר עם המצאת הפטנט של מולטילוק, אין לראות בהתעשרות כזו משום התעשרות שלא כדין על חשבונה של מולטילוק. עם תפוגת תוקפו של הפטנט רשאי כל אדם לייצר ולשווק מוצרים המבוססים על הפטנט ולהתחרות במולטילוק בשוק בתי ההגנה שהיו מבוססים על הפטנט, כל עוד אינו מפר את זכויותיה של מולטילוק מכוח דינים אחרים.

 

 

התביעה נדחית.

 

 

התובעות ביחד ולחוד תשלמנה לנתבעים את הוצאות התביעה ושכ”ט עו”ד בסך -.25,000 ₪.

 

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב”כ הצדדים בפקסימיליה.

 

ניתנה היום כ”ז באלול, תשס”ד (13 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.

 

 

י. זפט, שופט

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה