פטנטים – סודיות פטנטים
מה מידתה אל מול רעיון או – ואפקט הכפילויות
– המכון לפטנטים, פטנטים מאמרים, חדשות פטנטים, בלוג פטנטים, תפיסות חדשניות לפטנטים:
עוזי עזרא חבושה, עו”ד, מאמר
פטנטים-סודיות-פטנטים
השלב המידי שמתגלה בממציא, מיד לאחר שהבליח בראשו רעיון, “הרעיון” לדעתו, הינו החשש.
אותו חשש שבא לגונן על “האוצר הבלום” פטנט’ פן ייקחהו האחר.
וכעת, יותר משהוא עסוק בלקדם…הוא טרוד בלהחביא ולהגן…
מבין מאות ממציאים שחוויתי, אולי אחד, שהגיע מזיע מחשש, ואצה לו הדרך, איש קשה יום ולא צעיר, שבאו לו הדברים בחלום לדבריו, אולי ראוי היה לו לחשוש כפי שחשש, והערכת הזהב שבידו אכן הייתה ופגעה כהערכת אמת’ והפטנט אכן פטנט.
בשיטות העבודה הנהוגות כיום בתחום ההמצאות והפטנטים, שומא על ממציא לעבור עם המצאתו דרך מספר Patent Pending “ראשים” מלבדו, על מנת לקדמה, לכול הפחות, אל עבר שלב הגנת ה- רק שם ירגיש מידה של ביטחון…מידה ותו לא.
לא אחת, אף העובדה, שבדרך כלל, בשלב זה עובר הממציא הפוטנציאלי דרך העורך דין או עורך הפטנטים, לא מורידה, מבחינתו, מאותו אחד את החשש האמור.
אולם, זה רק פאן אחד של הדברים, שוודאי, הינו יותר ברמת הניתוח הפסיכולוגי מאשר המשפטי מעשי.
פטנטים – סודיות פטנטים
מעמד זה, של מפגש ראשוני בין עורך הדין ועורך הפטנטים ובין הממציא הפוטנציאלי, יש לו היבטים נוספים, בעלי משמעויות משפטיות ומעשיות להן משקל רב יותר, לדעתי, מהמצב הנפשי המתואר עד כאן.
ברגיל, כדי להפיס את דעתו של ממציא, מראש יתוכנן המפגש, כך שבמועד שיחליט הממציא להעלות את פרטי המצאתו או את פטנט, יחתום לו בכתב עורך הדין ועורך הפטנטים על מסמך שמירת סודיות.
והרי עובדתית, סופו של דבר, הכרח לממציא ממוצע, לחשוף המצאתו לפרטיה בפני אלו, ולו משתי סיבות עיקריות:
האחת,הערכת ההמצאה ובחינת התאמתה ואפשור החלתה ומיגונה אם לאו למתחם הגנות הפטנט כשיטת הגנת זכויות שבקניין הרוחני.
השנייה, הערכת החדשנות העומדת בה, אל מול ידענותו הכללית של המומחה או אל מול בדיקה העוקבת למפגש זה.
זה גם זה, על חלופות אבחונם, יש בהם כדי להוות גורם מפסיק או ממשיך להגיג ההמצאתי בתחילת דרכו.
פטנטים – סודיות פטנטים – NDA
חתימה על מסמך שמירת סודיות זה – מה נפקא מינה כאן?
אחד הוא, שעורך דין ועורך פטנטים, מחויבים שמירת סודיות כלפי לקוח.
חבות סודיות כלפי לקוח, שרירה ועומדת גם ללא חתימה בכתב על מסמך שמירת סודיות.
יחד עם זאת, עובדתית, מסמך כגון זה הריהו בבחינה הראייתית חיזוק ראייתי של ממש, מידה שמעבר לאמירה סתם, וכך הינו מכניס לתחולה את חובת הסודיות של בעל המקצוע. כאשר, לכשעצמו, המסמך לפי ניסוחו, בבחינת הסכם חוזי, המכניס חיובים נוספים לגבולותיו כאשר מדובר בבעלי מקצוע המחויבים בסודיות מכללא, חיובים שמקורם אף מחוץ לגבולות הסכם החוזי גופו.
חובת הסודיות, כדוגמה, בין עו”ד ללקוח מקורותיה ותחולתה:
חובת הסודיות האתית קבועה בכלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית).
מעבר לחובת הסודיות, ההתקשרויות שבין עורך הדין ללקוח חוסות בהגנה כפולה הן של חסיון בראיות והן של חובת סודיות אתית. ומשכך, חובת סודיות עו”ד לקוח – מקבלת משנה חיזוק ומשמעות לעוצמתה של זו, כחובה שלא נקל יעמוד אל מולה שיקול שבאיזון בין אינטרסים יצלח לגבור עליה. משנה משמעות לחובה זו ניתן למצוא ב”חיסיון עו”ד לקוח” הנובע מחובת הסודיות של עו”ד כלפי הלקוח.
מקורות חיסיון עורך דין – לקוח :
1. סע’ 48 לפק’ הראיות : “עדות עורך דין – (א) דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין”.
2. סע’ 90 לחוק לשכת עורכי הדין : “סוד מקצועי – דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם.
וכן, בפסיקה, כדוגמה ב- פס”ד על”ע 17/86 רונית נ’ לשכת עו”ד יוצא, שהחסיון הוא פטור מהחובה להעיד ואילו סודיות היא חריג לעיקרון הפומביות וחופש המידע.
…………………………………
שניים, יש בעיות ספציפיות המתגלעות או מעוררות שאלות בהתייחס לאותה חובת שמירת סודיות.
שאלות, אתיות, משפטיות ומעשיות יש ומתעוררות בהתייחס לחובת שמירת סודיות אל מול לקוח – דווקא ובהתייחס ליחסי עו”ד לקוח – כאשר הלקוח הוא ממציא פוטנציאלי.
כאן אעלה מספר מצבים מצויים, ואל מולם את השאלות העולות בהתקיימם:
לא חריג הוא כלל, ואולי אני מעלה כאן דבר שהינו במעין טאבו, שיבוא ממציא אחד ובאמתחתו המצאה לכאורה, ועוקב אליו בזמן, או מוקדם לו, הגיעו לאותו עו”ד כדוגמה – ממציא אחר ואף ריבוי ממציאים פוטנציאליים עם אותה המצאה זהה.
מה יעשה במצב זה?!
הרי, אם יאמר לממציא שהגיע אך שבוע מאוחר לממציא קודם לו, כי אחד הקדימו, ונניח ולא התבצע עדין בדיקת חדשנות וכדומה בעניין הראשון בזמן, הרי יש חשש כי נותן העו”ד לממציא השני מידע מהותי שהינו בבחינת תמריץ, יתרון וזרז למהר ולהקדים את הראשון בעשייה, כדוגמה, בתפיסת תאריך הבכורה.
ויש וקרה, ואפילו הגיעו השניים ביום אחד?!
ואם, עברו אצל אותו עו”ד, כדוגמה, שני ממציאים, ולשניהם אותה המצאה לכאורה, ובבחינת דרישות החדשנות לא עמדה זו כהמצאה, ויצא כי הינה בבחינת אמנות מוקדמת – Common knowledge
ואז, הגיע השלישי, כשלישי גם בזמן. מה אז?!
האם העו”ד צריך שלא לגלות דבר לממציא השלישי? ואף, יעביר אותו במסכת ההוצאות של בדיקת החדשנות ובשמה “חיפוש פטנטים” על העלות הכרוכה בה!? ואף מעבר לכך, כאשר הדוח מונח ומוכן אצלו במגירה?!
ועל מה עולה השאלה? שהרי אם יחשוף בפניו את הדברים, ברמז או באמירה שלמה, הלא מפר הוא את חובת הסודיות עו”ד לקוח החלה עליו כלפי הראשון והשני???
שהרי, אם יציע לא לבצע דוח, הרי הוא בבחינת מסגיר מידע שנודע לו עקב הראשון והשני.
…………………………………..
שלוש, היא שאלה הנובעת מאלו: תחולת חובת הסודיות עו”ד – ממציא (לקוח)
בהיבט הדברים שנאמרו עד כה, מהיא תחולת חובת הסודיות האמורה?
וביתר פירוט,
האם חלה היא על רעיון בכללותו?
על מתחם גבולותיו כפטנט או המצאה?
והאם כהרחבה, עד כדי תחולתה גם על פטנט או המצאה שנמצא, כי אין בהן חדשנות, והינם אמנות מוקדמת?
והשאלה הבאה העולה מאלו: מה נפקא מינא לעניין פיתוח שלו זכות עמידה עצמאית של פטנט, אולם הינו מתחום המשפחה של רעיון בסיס שסובבים בו כדוגמה כ- עשרים המצאות, אפליקציות, ופתרונות שונים, ואעפ”כ הוא לכשעצמו חדשני בכול פרמטר ובחינה של דרישות רשמי הפטנטים ומבחניהם?
……………………………………………..
סיכומו של דבר, לדעתי, שההיגיון הבריא הוא המפתח לניתוח הדברים.
כללים, תקנות וחוקים ספציפיים, בהגדרה הינם יוצאי דופן לתחולתם של עקרונות יסוד או חוקי יסוד, הן בפרשנות ההיגיון והן בפרשנויות הפסיקה, והוא הכלל להוציא היוצאים מן הכלל.
מה משמע?
כדוגמת המחשה ומשל: לא יעלה על הדעת, שיגיע אדם לעו”ד, ויספר לו דבר הידוע ופתוח כמידע לרבים, כדוגמת מידע ששמע בחדשות ברשת מסוימת שיש לכלל נגישות אליה ולמידע הזורם בה, וידרוש כי על האמור תחול חובת שמירת הסודיות.
שהרי, גם חובת שמירת הסודיות הינה חריג כאמור, לזכות של חופש המידע…
כאשר, יש חשש כדוגמה שהלקוח יינזק כתוצאה מהעברת מידע זה, ועצם הייעוץ הינו כדי לכלכל צעדיו, יש והדבר יהיה בבחינת החריג לחריג, אולם, כאן המטרה היא לנסות לתת פתרונים למצב הכלל ולא ליוצא מהכלל.
……………………………………………….
כך הוא בניתוח חלופות הדברים בין השחקנים המרכזיים שבהם דובר עד כאן:
שמירת סודיות במתחם הרעיון,
שמירת סודיות במתחם טריטוריית ההמצאה בגבולותיה כאילו הייתה מוגדרת כפטנט:
ושמירת הסודיות גם לעניין מידע המצאתי שסופו שמתגלה כאמנות מוקדמת.
ופריטת הדברים כדוגמה להמחשת מצב בחיי המעשה:
במידה והממציא מעלה המצאה פוטנציאלית שהרעיון בה
“שמירת מרחק בין רכבים כמטרה ופתרון לתאונות דרכים”
והחדשנות והאפליקציה לדעתו הינה באמצעות שימוש בטכנולוגיית GPS
האם, כוללת שמירת סודיות זו, גם חדשנות ואפליקציה בתחום הרעיון המציעה פיתרון שהינו שימוש בקרני לייזר וטכנולוגיית סלולאר?
האם עליו לדחות לקוח נוסף, ממציא נוסף שהגיע עם אפליקציה שונה? וזאת, כאשר יש זכות מידור לשני המצאות כדוגמת כאן, כשני פטנטים, שלכול אחד מהם תחולה עצמאית במתחם זכאות להיחשב כפטנט?
ואם נקצין יותר, האם כלל תחולת חובת הסודיות על כול מתחם שמירת מרחק בין רכבים?
ואם נגרוס כך, הרי נטען כי ממציא מנוע הקיטור נמצא במתחם שמירת הסודיות של בעל מקצוע שאותו פגש, גם לגבי ממציא עתידי של מנוע הבנזין שהגיע שנים אחריו ואף אחרי שהפכה המצאתו Common knowledge.
לדעתי, כוונת המחוקק והפוסק כאן, היא למידתיות של חובת שמירת סודיות שברור שאינה כוללת תחולה שהינה בבחינת מידע ידוע ובבחינת נחלת הכלל.
משכך, די הוא כשנמצא כי המצאה לכאורה אינה בבחינת המצאה, והינה קיימת, כדי לאפשר שחרור מאותה חובה, ויוצא שהחובה לא חלה במקרה זה מעיקרא, אף שהבנת המצב לאשורו הינו בדיעבד וחל רטרואקטיבית.
והכול, להוציא יוצאים מן הכלל, כדוגמת שאותו ממציא הלך לשפר המצאתו כדי שתעמוד באמצעות אפליקציה שונה כדי לקיים את הצורך של הרעיון כאן.
ומכאן, שמשהגיע ממציא פוטנציאלי לאותו עו”ד, וידע זה ממציא פוטנציאלי קודם, כי ההמצאה של שיטה לשזירת שיער קיימת, שומא חופשי הוא להעביר לו מידע זה במידתיות וזהירות ולו כדי לא לעשות עשיית עושר ולא במשפט.
Copyrights © Uzzi Havosha & Co 2007
