פטנטים – סימן מסחרי

רישום סימן מסחרי – פטנטים – קשר

המטרה: לרשום סימן מסחרי רשום בישראל על מנת להגדיל את ההגנה על השם כדוגמה.

רשות הפטנטים, מחלקת סימני המסחר, היא המחלקה של משרד המשפטים בישראל המקבלת בקשות לרישום סימני מסחר, והיא המטפלת ברישום סימני המסחר, כול עוד ובמידה ואלו עמדו בבדיקות הנדרשות ובסטנדרטים הקבועים בפקודה ובתקנות.

הפקודה: פקודת סימני מסחר

[נוסח חדש], תשל”ב – 1972,

התקנות: תקנות סימני המסחר, 1940

פטנטים; חיפוש פטנטים; עריכת פטנטים; סטארט-אפ; גיוס-המונים

רישום סימני מסחר

הגדרה כללית. מה זה סימן מסחר?

“סימן” – אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;

“סימן מסחר” – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;

“סימן מסחר בין-לאומי” – סימן מסחר שרשום בפנקס הרישום הבין-לאומי, בהתאם להוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד;

“סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל” – סימן מסחר בין-לאומי שהוא גם סימן מסחר רשום שנרשם בהתאם להודעה שקיבל הרשם לפי סעיף 56ה;

“סימן מסחר לאומי” – סימן מסחר רשום, שנרשם בהתאם לבקשה לפי סעיף 17;

“סימן מסחר מוכר היטב” – סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;

“סימן מסחר רשום” – סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו והוא סימן מסחר לאומי או סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל;

“סימן שירות” – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין השירות שהוא נותן;

“סימן מאשר” – סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו;

“סימן קיבוצי” – סימן מסחר או סימן שירות השייך לחבר בני-אדם שיש לו ענין בטובין או בשירות שהסימן מיועד לציינם, וחברי החבר משתמשים, או מתכוונים להשתמש, באותו סימן לגבי הטובין או השירות;

פרק ג’ לפקודה נותן תנאים הנדרשים בכשרות לרישום כסימן מסחרי:

בסעיף 7: זכות ייחודית לסימן מסחר
אדם המבקש לו זכות ייחודית להשתמש בסימן פלוני כסימן מסחר רשאי לבקש רישום הסימן על פי הוראות פקודה זו.

בסעיף 8: סימנים כשרים לרישום
(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן – בעל אופי מבחין).
(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.