פטנט הינו הגנת זכות מסוימת שהינה בבחינת המרווח שיצר האיזון בין זכות פטנט לזכויות אחרות. עסקינן, בחלק ממתחם כולל החוסה תחת הגדרת “הקניין הרוחני”, וחלקו הינו בר הגנה בזכויות הניתנות לעתים לתרגום לערך מסחרי.
עורכי דין פטנטים:
הגנת פטנט מתבצעת על ידי עורכי דין המתמחים במתחם המשפטי והטכני של תחום פטנטים, נחלקים לשני סוגי עיסוק שונים הנבחנים במהותם ובעיקרם האחד ממשנהו. האחד, נקרא לו כאן לצורך הנוחות, “פטנטים עורכי דין” והאחר שידובר בו בהמשך, יקרא לצורך הנוחות “עורכי דין התמקצעות בתחום הפטנטים”, כאשר הראשון בסדר, בסיס מהותו בעורך דין העוסק בהמצאות, כאשר עיקר עיסוקו ביצירת ההגנות של קניין רוחני מהשלב הראשוני הנדרש לממציא, כשבמתחם התמקצעותו יכללו גם שלבים הכוללים אבחון הרעיון או הרעיונות האם פטנט האם פטנטים, אם לאו, חיפוש פטנטים, עריכת פטנטים, וידיעה בתחומי הטכנולוגיה הבנה טכנית טכנולוגית, וידע בתחומי התמחות אחרים כדוגמת מדעי המחשב, רפואה, כימיה וכדומה – ובכול אלו, שילוב מרכיבי החדשנות של “פטנטים במסגרת התמחות עורכי דין” יחד עם עריכה משפטית על-ידי עו”ד המתמחה בהגנות פטנטים באופן שתהא זו האחרונה “מחזיקה מים” , הן בסיכויי אישורה על ידי הבוחן, והן בהיבט תפיסת תחולת מידה ראויה של ייחודיות מסחרית שמופקת הימנה. סוג זה של תחום “פטנטים עורכי דין”, יכלול בחלקו היישומי, חפיפה מסויימת, מי יותר ומי פחות, לעבודתו של עורך פטנטים, ומשכך, הבנתו לכול הפחות בתחום הטכני טכנולוגי חייבת שתהיה ראוייה לציון במצוינות ידיעותיה או אף יכולת השדרוג והשיפור הטכנולוגי המצאתי הנובעים הימנה.
לרכיב זה כאמור, מאוד ראוי שיתווספו רכיבים דוגמת יכולות המצאה והתאמת קונספט הנדסי ראוי וחדשני לצורך הנצפה, ובנידון דידן יכול כול אדם לקחת קורס פטנטים ולבחון את יכולותיו אלו האם שזורות בו, או יכול הוא ללמדן. וכן, נדרש ידע נרחב בתחומי ההמצאות השונים, ראייה עסקית וכלכלית על חלופות הביצוע של קידום ההמצאה אל עבר הפטנט, ומן הפטנט אל עבר היבטי הגלגולים המסחריים המתאפשרים בו.
עורכי דין פטנטים: פטנטים – “עורכי דין התמקצעות בתחום הפטנטים” שהינם הקטגוריה מן הסוג השני, בדרך כלל יתנקזו בעשייתם יותר לצד המשפטי או משפטי מסחרי הסובב את רכיבי ההמצאתיות ושהינו קשור יותר לחיי המעשה ולאינטראקציות בין ההמצאה לצדדים שלישיים לממציא, משמע אל עבר שזירת המלל במתחם הדף הנגלל אל עבר ההסכם המסחרי.
בדרך כלל כניסתם לעשייה תתבצע לכאורה די במועד קרוב למועד חתימה, לאחר שהממציא או צוות חבריו קרב כבר את המתעניינים להיכנס לעסק עד כמעט שלא נשאר לעשות דבר, רק לחתום!!!??? ואז “לעורכי דין התמקצעות בתחום הפטנטים” רק נשאר מידה של “עשיית שריר כאן שריר שם” שיש בהם אפילו משום סכנה לעסקה כולה לכאורה, (“אוי ואבוי להגיד את דעתך פן יתחרטו להם המציעים…”), ואולי טוב שכך, שכן לדעתי, מי שרוצה לחתום שיחתום ומי שלא אז עדיף שלא יחתום – ועדיף עכשיו.
וכאן הלכאורה, לכאורה לשמה היא, שכן, כמה עסקאות של כמעט ראינו מצד “טייקונים של כאילו” שנתנו לצד השני להבין “מה נדרש לך? 200 אלף, יש לך, סע…” אלא, שפתאום בפגישה נוספת, ה- 200 נהיו 90, כי “למה צריך יותר? זה די והותר…” ואמירות של אני יעשה, ואני ירים את הפרויקט וכדומה, עד שסופם שנפגשים באקראי בפרויקט נוסף, וכול השקעת הזמן יצא שהייתה לשווא. ועל זה אמר פעם חבר שלי “ניסים” בצחוקו המתגלגל “…רעש וצילצולים והמקרר שלהם בבית ריק”. אז, חשוב להבין כי סיפורים זה עד שלב החתימה שיש בצידה לפחות סנקציה על אי עמידה בהתחייבות.. לכן, נייר כתוב וחתום מה שיותר מהם, חד וממצה – הינו תחילת קבלת הזיכיון למחצבת הזהב של הממציא.
לגופו של עניין “עורכי דין פטנטים – בעל התמקצעות בתחום הפטנטים” מן הסוג השני הנמדד כאן, יבצע קשירת זכויות וחובות הצדדים הבאים אל החתימה ברמת התחייבויותיהם וזכויותיהם האחד כלפי האחר וכלפי צדדים שלישיים כפי גם הסדרי זכויות העולים להם מן הזכויות שבקניין הרוחני, ומזכויות עתידיות לסוגיהן העולות מאלו, או ממש מאלו המתממשות בהווה. אם להסדרי בעלות באחוזים מסוימים על הזכויות של הקניין הרוחני של הפטנט או של פוטנציאל הרטרואקטיביות של הפטנט כפי שמתגלמים במצבו בשלבים של בקשה לפטנט, אם על הסכמי הרישיון, אם כחברת אחזקות המפרידה בין בעלות בזכויות לזכויות שימוש, אם בהגבלת זכויות או חובות שמוגבלים, לשטח גאוגרפי או לזמן, אם בבלעדיות ואם בהתניה, אם בקנייה ובתמורת עכשיו או בהסדר פיתוח משותף ועוד ועוד
בפטנטים – עורך דין מן הסוג השני, יוסיף וייצג אל מול הפרות של חברות, במכתבי התרעה מקדמיים לבקשת בחינה אל אתר, בקשת זירוז, לבחינת הבקשה לפטנט כאשר לכאורה מופרים זכויותיו של בעל הזכות המחזיק בה, או לחלופין יפעל למכתב התרעה למפר, ובמקרה של פטנטיםרשומים ישקול בעד ונגד את שיקולי התביעה הכספית ושיקולי דרישת צו מניעה נגד המפר לכאורה. ברור, כי במצבים אלו, אם ההפרה בסופה תתברר כי אינה הפרה כלל, והמופר לכאורה עצר התנהלות במתחם זכויותיו הלגיטימיות של הנתבע המפר לכאורה – יש מצב לנזק כספי לא מבוטל שיכוף על כתפי התובע שיבואו לידי ביטוי לפחות בפיצויי על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו לנתבע וקיום עלויות ייצוגו.
כך גם כך, בדרך כלל נמצא במדינה קטנה כמו ישראל, כי יש מידה של זליגה בין שני סוגי עורכי הדין הללו, שלכאורה שניהם הינם עורכי דין על תחומי התמחויותהם, אולם למעשה בחיי הפרקטיקה, יש שונות לא מבוטלת ביניהם לעניין העשייה שהינם תורמים לפטנט, וכך או כך, החלוקה בין אלו, ברורה לכול כי אינה חלוקה לשמה, כי אם חלוקה טיפולוגית, ועולה כאן ע”י הכותב כדי להעלות שוני מהותי בתמורה הקיימת לממציא על ידי בעלי מקצוע שלכאורה תצורתם אחת היא.
( מאמרים בהם נגיעה מעבר לחשיבותם במונח פטנטים במנוע החיפוש גוגל)