פטנטים – מאמר: שאלות, תהיות וטעויות נפוצות

פטנטים – מאמרים שאלות טעויות ותמיהות בתחום הפטנטים: משקיעים לפטנטים (Patents investors)!? האם נדרשים בשלבים השונים של קידום פטנטים ((patents – האם צורך? ומתי?
האם נדרש מו”פ (מחקר ופיתוח לפטנטים ) משלב הרעיון עד הקמת המרכיבים הנדרשים לעמידה בדרישות פטנט?!
(מו”פ בתרגום סיבתו – Invention Development)
האם “הצורך” הנטען בנ”ל, הינו אכן מן האינטרס של הממציא או הינו יותר אינטרס של מקיים המו”פ?
האם קיים צורך ביצרן או בבניית דגם (אב-טיפוס) ((prototype?
בעל המקצוע המבצע שירותים של חיפוש פטנטים (patent search), עריכת פטנטים , מה כישוריו?
עורכי-דין בישראל ובעולם ותפקיד שירותיהם בתחום הפטנטים, אל מול עורכי פטנטים בישראל, אל מול אנשי עסקים ואנשי שיווק – מי נותן מה? למה? כמה זה עולה לי בסופו של עניין, ומדוע???

כול אלו ועוד הינם שאלות ותהיות העולות תדיר בתחום הקניין הרוחני, Intellectual Property , ובפרט בתחום הגנות פטנטים patents.

בעלי התמחויות שונות בתחומים הנדרשים לקידום פטנטים ויזמויות, סביר שמזהים מעצם שאלת השאלות את כוונת הכותב, ואת הבעייתיות הקיימת בהן, כפי שאלו עולות מכול שאלה ושאלה גופא.

אני אתייחס בכתב דברים קצר זה, לחלק קטן מהשאלות כאן, אך אתן התייחסות לדבר שלטעמי יש בו משום חיפוש פטנטים השלכה לכולם גם יחד ולכל אחת ואחת מהשאלות לכשעצמה. והדבר הינו פעולה במתחם שיטת ההתמחויות הנהוגה.

שיטת ההתמחות, היא אחת מהמאפיינים העיקריים של התקופה והעידן המודרניים, ובעיקר כן הוא בנהוג בעולם המערבי.
לכאורה, תפיסה זו אחרת עד כדי הפוכה לתפיסת “אנשי האשכולות” שהיו ידועים כבעלי ידע ויכולות התמחות בשטחי מקצוע רבים ומגוונים. דווקא לאלו נרשמו ההצלחות הראשונות והראשוניות המשמעותיות בהיסטוריה האנושית. והם אלו שהרימו את אבני היסוד של הפילוסופיה, המדע, האסטרונומיה שהינם הבסיס, הסיבה והמסובב למרב התיאוריות המדעיות עד ימינו.

עובדות אלו, יש בהן כדי להשליך גם לעניין תחום ההמצאות , כפי שהינו משפיע גם על תחומים אחרים ובכלל, ולטעמי השפעתן אפילו ביתר שאת על תחום ההמצאות מאשר על הרבה תחומים אחרים.
שיטה זו, הינה העילה לצורך לא מבוטל של ההזדקקות לריבוי בעלי מקצוע, בעלי התמחויות עיסוק שונות, למען ליווי ראוי ונאות של ההמצאה או הפטנט משלבים מקדמיים של עוד לפני תחילתם ועד שלביהם הסופיים ואף מעבר לכך.

דברים אלו ניתנים לפריטה:
מחד, ולכאורה, מצב זה יש בו כדי להועיל למטרת ממציא (Inventor (, להביאו לכדי מקסום סיכויי ההצלחה.
הלכה למעשה, לרוב, נהפוך הוא! ומדוע?
אכן, אילו יכול היה כול ממציא, או כול המצאה , ,Invention לקבל ליווי של צוות מוחות המורכב מאטומי התמחות אינדיבידואליסטים מחד, שכול אחד הימנו הינו מהמצוינים בתחומו, אך יחד עם זאת כול אחד מהם או לפחות חלק מאלו מבינים ברמה גבוהה את ההתמקצעות בתחומים האחרים המשיקים וחופפים לאלו לשלהם, אזי ניתן היה לראות בכך אופטימום. והאופטימום היה ממוצה במרכיבים מקצועיים הנלווים גם באותו “חומר משדך” הנדרש בין המרכיבים השונים בכדי להגיע להצלחה של כול הקבוצה על מטרותיה. שללא הבנה מעמיקה בשאר התחומים וההתמחויות הנדרשים לקידום הפטנט, לא היה קיים החומר המשדך, ובכך היינו חווים עשייה בעיוורון תחומים.
אבל הלכה למעשה, גם כאשר ידו של הממציא משגת, כול בעל התמחות עושה את חלקו בנפרד משאר בעלי ההתמחות האחרים. מצב זה הינו דיי ברמת עובדה, ופרמטר הזמן ומוגבלויות ההון אחראים לה במידה לא מבוטלת. מששלבי ההתמחות השונים אינם נבחנים בו זמנית וכול שלב ותחום התמחות אינו נבחן בפרספקטיבה של שאר התחומים וההתמחויות והשלכותיהם האחד על האחר. אלא, קיים שלב הסריקה, שלב העריכה, שלב המצגות, שלב תכניות עסקיות, שלב מו”מ, וההיבט המסחרי הכולל על היחידות המרכיבות אותו, ואלו ועוד הינם בד”כ מתבצעים בעקיבת זמנים, האחד לאחר סיום קיום מרכיבי קודמיו, יוצא, שכול בעל התמחות מקבל את תוצר הפעולה של בעל המקצוע שקדם לו. עובדה זו יוצרת תוצאה קלוקלת לסיכויי ההצלחה והמצוינות האופטימאליים, עקב כך שבבניה ובעשייה הוכנסו אלמנטים של נקודת המבט המקצועית של בעל המקצוע אך ורק בשלב העוקב לבעל המקצוע שקדם לו. כך יוצא שעיקר העשייה מתבצעת בחסר יידע והתמקצעות, והמשכה באילוץ היציאה לדרך עם מה שיש.

קח דוגמה: עורך דין שעורך את הפטנט בד”כ יקבל את אמירת הממציא לעניין מרכיבי ההמצאה כדבר מוגמר, או כלפחות די מוגמר. מה אומר? לדוגמה, אם הממציא רואה את המצאתו כבנויה מ-4 רכיבי יסוד ובסיס, עורך פטנטים לא מתיימר להיות ממציא בעצמו, וחידודיו ברגיל אינם הופכים את ההמצאה על פיה, כי אם שואפים כהגדרה לאפשר הגנה מכסימלית על בסיס רכיבי ההמצאה שרואה וממציא היזם.
כך יוצא, שאילו היה עורך הפטנטים דן בדברים גם עם “ממציא מקצועי”, מפתח מקצועי, כול שכן אם היה ניחן ביכולות אלו בעצמו, סביר היה שהלה היה משנה, מוסיף, ומשכלל את ההמצאה. כך, ניתן לראות פטנטים רבים שערוכים מקצועית, על בסיס יסודות ההמצאה שהונחו כאמור, אך ערכם המסחרי שואף לאפס, זאת כיוון שחברות העל בתחום העיסוק של הפטנט יצליחו לשפר, לעקוף, ולייעל את ההמצאה בסבירות גבוהה. ומשכך חברות אלו לא יזדקקו לעשיית התקשרות כלשהי עם הממציא. כול שכן, הדברים מקבלים אף משנה תוקף, באם יצליחו ליצור גם יתרון יחסי ,לכול הפחות, של הרישום שלהם לעומת הרישום של הממציא הראשון. בנוסף, עובדה היא שבד”כ ההמצאה באופן קידומה ברגיל, אינה נכנסת בשלבים אלו לעובי הקורה של השוואה ומתן מענה שבסיסן בהתייחסויות מסחריות אל חלופות ביצוע אחרות הקיימות לאותו הצורך, או לאבחנה בין יתרונות יחסיים הקיימים בין האמצאה ליישומים אחרים מצויים.

כאשר במצוי, רובם של הממציאים וההמצאות פוסחים על מספר התמחויות מקצועיות נדרשות לקידום פטנט, אף אם ולעיתים מבלי משים.
בהגדרה ממצה ניתן לטעון כי:
במצב ובשיטה הרווחים, כל פרט אגוצנטרי רק במתחם המעגל הצר שלו, ויוצא שאין טווח ביניים מקשר, מסדרון, בין התמחות אחת לאחרת, בין התמקצעות אחת לאחרת, מה שמעיד שאין המונח התמקצעות עומד במשוואה שווה למונח מקצועיות במצב דברים זה.
משכך, מידה של “החומר המשדך” חייב לה שתהיה, כיוון שבעשיית בעל התמחות אחת כמעט תמיד ניתן להוסיף חומרי יסוד הכרחיים שבהעדרם לא תעמוד לה שאיפת המצוינות של הפטנט, והכרח שיתקיימו בו כדי שיעובדו גם הם על ידי אותו אחד. אלא,
שגם זה שמקבל שני אבני גלם, ותפקידו ללטשם ליהלומים זוהרים, חשוב שיקבל אבני יסוד נוספות באם האבנים מיועדים לפאר שבעה קנים של מנורה, ולאו רק שניים. אם לא ידע נתון זה, מטרת הסה”כ הכללי לא תושג, אף אם חלקו שלו יעשה במקצועיות ובמומחיות. כך כדוגמה אחת הוא אותו בעל מקצוע המבצע עריכת פטנטים, הלה, מבצע על סמך האמצאה שהוצגה בפניו את עריכת ההגנה. אולם, תדיר נמצא כי אותו אחד טווח חושיו ויתרונותיו היחסיים עניים ברמת ההמצאה ובכלל. כך יוצא שאף אם יבצע חלקו באמונה ובכבוד, הרי יהא זה בהיבט הצר. ומה שמעניין זו התוצאה, וזו אחריתה תלוי בטווח הדברים הכולל, לאו רק בציון על מקצועיות העריכה על סמך אבני היסוד החסרות. שכן, הממציא הבא שיוסיף נדבכים המצאתיים מהותיים על בסיס האמצאה החסרה, יצור הגנה ראויה יותר ומענה טוב יותר לאותו צורך ברמה של המציאות, היא הרמה של חיי וכללי המסחר. יוצא,
כי דווקא ממציאים שאינם נעזרים ב- מחלקות של פיתוח המונות בעלי מקצוע שונים, ואלו הינם רוב רובם של הממציאים, ימצאו כי בין “תאי המוח” שמקיימים בעלי המקצוע אין כול חומר מקשר או הגיון עליון. לכן,
“אנשי אשכולות” ברגיל אולי כן ואולי לא יבריקו את היהלום הבודד מעט פחות,
אולם בסה”כ הכללי, לא יפסחו על חמישה קנים מסך השבעה של המנורה.
במשוואה הסופית אין ספק כי לאנשי האשכולות היתרון.
כול שכן, אם אף על פי כן ילטשו את היהלום אפילו טוב יותר

מוסר השכל: עורך הדין יגיד שהוא מורשה מטעם, שהוא הגם וגם, וכך הוא המצב גם בחלק גדול מארצות העולם המערבי. בישראל, עורך פטנטים יגיד שחלקו הכי חשוב, אפילו שאך זה מכבר סיים כדוגמה תואר ברוקחות ואין כול קשר לקשר בין תחום התמחותו לתחום המקצועי בה מקוטלגת האמצאה. בונה הדגם, ימשוך אל הצורך כטענתו לבצע דגם להמצאה, ויתייחס לזה כמהות כולה, למרות שרשם הפטנטים לא ידרוש ברגיל דגם כתנאי לאישור פטנט. הממציא הוא ההוגה, כלל לא יכנס לנדבכים מרכזיים מקצועיים של איך ממציאים, וכבר יהיה עסוק מי צודק. והחכם ידע מה טוב לו, כי האמת תמיד צפה מעל פני השטח ואחת היא.

סיכום הדברים במשפט אחד:
סנטימטר של מזל,לעתים עדיף על תשעה סנטימטרים של מקצועיות – הסתמכות על המזל שיקרה בדרכך, וזניחת המקצועיות, הינה בבחינת אווילות.

אמרה:
“יש מצבים שאתה מסתכל וחושב, מה הוא אותו דבר שעושה את האדם אדם?
האם מוצאו? האם מהיכן שהגיע?
חבר שלי אומר שלא…ההבדל הוא ההחלטות שהוא עושה.
לא איך הוא מתחיל דבר.
אלא, איך הוא מחליט לסיימו.”
(מתוך הסרט הלבוי)

בהצלחה לממציאים

פטנטים – רשימת מאמרים

פטנטים – סקירה

פטנטים – מאמרים

לפגישת ייעוץ חינם לחץ כאן

  חיפוש וסריקת פטנטים